כבר במבחני הדסה בכתה ז', המגמה היתה ברורה. הבוחנת אמרה בעדינות שגאון מתמטי זה פחות הקטע

אבל ידיים טובות, מעוף ויכולת ליצור זה לגמרי אני. ישבתי תמיד מאחורה, עסוקה בענייני. משרבטת, מאיירת או ממציאה פונטים באנגלית. אפילו העברתי את עצמי אימון קשוח לכתיבה ביד שמאל סתם כי זה נראה לי מגניב להיות גם שמאלית. ככה יצא שתמיד יצרתי, והיו לי כמה תחנות בדרך (לימודי קולנוע, עסק לעיצוב אירועים ולימודי

עיצוב פנים). גם היום כשאני מעצבת תכשיטים, אני נהנית לגעת בתחומים שונים כמו כתיבה, איור, גרפיקה וצילום

 בגזרת התכשיטים עשיתי בשנים האחרונות מעבר מתכשיטי נוכחות לתכשיטים מינימליסטים, נשיים ורכים יותר והיום יותר מתמיד אני מרגישה מחוברת לעבודת היצירה שלי. מצד אחד אני אוהבת לשלב אלמנטים, חמרים וצבעים. מצד שני התכשיטים שומרים בעיני באותה נשימה על איפוק מסוים. נקודת המוצא מבחינתי היא שאין חוקיות ברורה, אין אמת אחת. אבל גם בחסר החוקיות אשאף לסדר ושקט

אני לא מאמינה בטרנדים וחושבת שהאמירה האישית שלנו נמצאת בפרטים הקטנים, ללא קשר בהכרח לאופנה המוכתבת

שונאת קיץ, נמנעת בכל כוחי מפקקים ומתה על אבטיח. לחתול הראשון שלי קראו ארתור והוא קפץ מהחלון

 ..וברור, עשיתי 3 יחידות מתמטיקה